צילום לצורך יצירת HDR מחייב צילום של תמונות אחדות אשר כל אחת מהן תחשוף פרטים בטווח דינאמי שונה. החיבור בין התמונות ייצור תמונה בעלת טווח דינאמי רחב HDR.
ישנם מספר מאפיינים שצריך לקחת בחשבון:
האם הטווח הדינאמי בשטח גובר על זה של חיישן המצלמה?
מצלמה אשר תומכת בפוממט RAW מאפשרת טווח דינאמי רחב יותר כאשר התמונה מצולמת ב- RAW יחסית ל – JPEG. אם הטווח הדינאמי בשטח אינו גובר על זה של חיישן המצלמה אפשר לקבל תמונה בעלת תחושה דומה ל- HDR מבלי לצלם מספר תמונות.
האם רוצים טווח פוקוס רחב (הכל בפוקוס) או צר (אלמנטים שמורחקים מנושא התמונה יצאו מטווח הפוקוס)? והאם התנאים בשטח מחייבים שימוש בחצובה?
תשובה לשאלה זו מתחלקת למספר אפשרויות:
- אם כמות האור הממוצעת (נקודת האמצע בין הכהים ביותר לבהירים ביותר) מאפשרת צילום ללא שימוש בחצובה עם ערכי ISO נמוכים ככול האפשר, אז ניתן לקבוע כי ההבדלים בין התמונות יהיו ערכי צמצם שונים. ערכי ISO מייצגים את מידת רגישות החיישן. רגישויות גבוהות נוטות ליצור גִרעוּן בתוצרי הצילום.
- אם כמות האור הממוצעת אינה מאפשרת צילום ללא שימוש בחצובה או לחילופין מעוניינים להגדיל את טווח הפוקוס, אז ניתן לקבוע כי ההבדלים בין התמונות יהיו ערכי מהירויות תריס שונות.
מה היא שיטת המעבר הנכונה בין צילומי התמונות השונות בסדרה? תשובה לשאלה זו גם כן מתחלקת למספר אפשרויות:
- כאשר יש צורך במהירויות תריס נמוכות, מומלץ לא ללחוץ על כפתור הצילום באופן ידני כיוון שהלחיצה עלולה ליצור מריחה של התמונה ולכן מומלץ לכוון את המצלמה לצילום מושהה או צילום באמצעות שליטה מרוחקת. בכל מקרה, מומלץ בחום להגדיר במצלמה כי בצילומים בעלי חשיפה ארוכה המראה תיפתח לפני תחילת הצילום (Miror Up) כיוון שעצם פתיחת המראה גם כן עלול לגרום למריחה. שיטה זו מאפשרת צילום של עצמים דוממים בלבד (ובכלל זה, צילומי נוף).
- ניתן ללחוץ על כפתור הצילום באופן ידני כאשר אפשר לצלם במהירויות תריס גבוהות. במקרה זה מומלץ לכוון את המצלמה על צילום סדרתי (לחיצה בודדת ממושכת יוצרת רצף של תמונות). עם הגדרת ההפרשים הרצויים מראש באזור Bracketing (מגדיר את הפרשי החשיפה בתמונות השונות בצילומים עוקבים). שיטה זו מאפשרת לצלם גם עצמים לא סטטיים כל עוד מידת התנועה אינה גוברת על זמן צילום סדרת התמונות כולה (אפשר אפילו לצלם בני אדם אם הם מצליחים "לא לזוז").
אחרי שביצענו את הצילום בשטח, עלינו לשלב את התמונות לכדי תמונה בודדת בעלת טווח דינאמי המשוטף לכל סדרת התמונות.
על מנת שנוכל לשדך בין התמונות ולהביא אותם לטווח דינאמי שנתמך על ידי תוצרים נפוצים, יש לבצע מיפוי עוצמות הארה (Tone Mapping).
